אני רוצה הביתה

אני רוצה הביתה.
שוב.
ושוב.
יודע
ש"הביתה" הוא מושג עמום. חמקמק .
לפעמים זה הים של 5 וחצי בבוקר )הביתה(. לפעמים זה המיטה של 11
בלילה )הביתה(. לפעמים זה פה, בכתיבה )הביתה( .
הביתה = שקט
מהקורונה. שקט מהמוזרות של החיים החדשים האלה. שקט מהאנרגיות של
אנשים לוחמניים .
הביתה .. זו מילה יפה .
לפעמים הביתה זה 20 דקות של לאכול ביחד כולנו צהריים. לפעמים זה לתת
לעצב לשהו ת .
הביתה
זה לפחות לדעת
שאתה רוצה לאנשהו .
שיש נקודה כלשהי שבא לך אותה .
לנשום עמוק ביושבי על ספסל
זה רגע אמיתי כנה שקט
של "הביתה ".