99% מהאנשים שאני פוגש
לא – מבינים – את החיים.
ל ח ל ו ט י ן !!!!!!!!!!!!!!!!!!
מה זה? מה זה להבין את החיים? הכי בסיסי.
להבין, שבכל רגע, אתה יכול לחטוף משהו
(תאונה, מוות, סרטן, הורה שמת)
אז תנצל כל רגע להריםםםםםםםםםםםם, להיות חיובייייייייייי
ולאהוב את אישתך ובעלך או חברים.
זה להבין
שבעוד 12,000 יום גג
אתה לא פה!!!!!!!!!!!
אתה מת בכל מקרה. אתה זמני פה!!!!!!!!!!!!
תבכה 100 פעם. תילל 100 פעם. תתעסק 100 פעם בשטויות
תהיה עשיר. תקנה בתים. תתגרש. תשחה.
ועדין, אתה תמות, ממש תמות, גג עוד 12,000 יום.
אז?
די לריב
די לריב הרבה שעות
לסלוח יותר מהר
די עצבים
די לבוא בטענות לאישתך ובעלך ולעולם.
דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
כמה שליליות אנשים אוגרים. כמה כעסים ואכזבות.
יש ירח מלאאאאאאאאאאאאאאאאאא
מה אתם לא מבינים? מה אדם זקוק חוץ מאהבה שיש בו לכל העולם
לכל אדם
וירח מלא
ולחם שחור עם קוטג' או פרי? מה?????????????????.
כולנו אוסף של חולי רוח.
חולי רוח של עבודה
לחצים מדומים
אגואיזם
ובעיקר
דרישה מאחרים להשתנות.
שהוא יעשה … אתה רואה? זה את! זה אתה!
הממשלה חרא. המדינה חרא. משרד החינוך חרא.
לא לא לא
זה אתה שחרא.
משרד החינוך משתדל בטירוף
וגם הבן/בת הזוג שלך משתדלת בטירוף
והכל מתגמד מול הפרופורציה.
הכל – מתגמד – מול הפרופורציה.
ואם המילה הפשוטה הזו פרופורציה
(נחל צופית, רונה רמון, מרים פרץ, אנוש, ער"ן, איל"ן, שדרות, נתיבות, מצפה רמון, רעבים, קבצנים בדיזינגוף, צרכים מיוחדים, שכול, …)
היתה חיה אצלנו בורידים
אולי
רק אולי
היית מביט כל בוקר באישתך
שעדין בחיים (תגיד תודה)
והיית מחזר אחריה. מעריץ אותה. מקדש אותה. מלטף. אותה.
רק כשמישהו מאבד, מת לו
רק אז הוא מתעורר.
רק כשמישהו מת לו מישהו
אז הוא מתעורר לעצור. לקראות שקיעה. זריחה. אור באנשים.
כולנו מטומטמים בטירוף. בטירוף אבל. חיים חיי לחץ. עומס. כסף. בית גדול. וכל התיעדוף שלנו מוטעה.
במקום שגוף ונפש יהיו מעל הכול
הם בתחתית סדרי העדיפויות שלנו.
אנשים מולי נכנסים אחד בשני,במקום להרים
מבקרים אחד את השני
במקום להוקיר
שופטים אחד את השני
בכעס אין סופי
במקום לסתום. לבכות. פשוט לסתום. לסתום
ולעשות חשבון נפש על הדבשת של עצמך.
להאשים קל. לבור בביקורת = קל.
קפצו לבית לווינשטיין. קפצו לחבר שלי שהבת שלו מתה מדום לב.
קפצו לחבר שלי דן צור, שמתחת לאדמה, אחרי תאונת דרכים.
קפצו לשם
ותחזרו מרוצים מבני הזוג שלכם עד סוף ימיכם
ותלמדו לדבר בכבוד. בהערכה. בחום. בלבביות. בניחותא. בלי לחץ
שדופק חיים של אנשים.
אין לי מילים
יש לי
ואין לי