סטודיו

בכל אחד מאתנו יש סטודיו בלב. בראש. בגוף
אני לא צריך לופט. ריצפה. גג. כדי להיות יצירתי או יצירה.
אני לא זקוק לשלט סטודיו בשביל זה. הסטודיו בתוכי.
זז לכל מקום.
הראש שלי הוא לא גבולות הסטודיו ולא היקום. אני מחובר בכל רגע לכל הסביבה
יוצא מעצמי אליה וחוזר
ויוצר.
כל אדם הוא יוצר. ביצה. חביתה. שילובי לבוש. מבטים. רעיונות.
גם הרעיונות המדוברים, הם יצירה.
גם עשיית אהבה או לצעוק על אישתך
זו יצירע.
איפה אני מול היוצר שבי? אני מודע לו? מפעיל אותו? שכחתי אותו?
אני מרגיש שמותר לי ליצור או שאני שבוי במה פתאום אני כי אחרים ממש טובים ושווים?
איפה אני מול הזמר הטוב? הצייר הטוב? הרקדן הטוב?
ואם אני לא הוא, או קרוב לזה, אז אין לי מה להתחיל ליצור חחח.
גם "חחח" זה ליצור.
לסדר צלחות יפה לארוחה, זה ליצור. לא לסדר צלחות,
להשאיר אותן ככה בטביעת אצבע שלהן, זה ליצור.
מתי לחתוך שורה, זה ליצור. ומודעות למילה "לחתוך" או להקשיב לציוץ
של ציפורים בבוקר
זה ליצור. לי-צור. צורה לי (:
לנשום זה ליצור. ליצור סוגי נשימה. פפפפ. תסססס. האאאאא.
לזהות צורות נשימה. צורות התנהגות. תרשימי זרימה של התנהגות.

ערן שחר