לא זו מילה נוראית.
אם היה מספיק כן ליד הלא אז היא היתה ממש בסדר.
אבל כן היא מילה מוזנחת.
אמא אני רוצה … לא. ממש לא.
הלא, לא רק מבטל את הלא של עכשיו. כל לא הוא גדיעה של מיליון כן'ים.
לא היא מילה כל כך חזקה שלפעמים או לרוב היא לא לתמיד.
אין ב-לא רמיזה, שיש איזה חלון ל-כן בעוד 100 שנה. אז היא גודעת.
כל לא יכול להרוג ילד לעולמים.
זה 2 האותיות הכי רוצחות שיש. היה צריך לשרוף אותן. לכלוא אותן.
כן. כן היא מילה של עשיית אהבה. כן היא זרימה. כן היא חיים.
כן היא הכול. כן היא היקום. כן היא לעלות למעלה.
כן תיקח ילד וילדה לעולמות העליונים שלהם. למיצוי הלא מיצוי הכי גבוה.
כן היא החיים. היא החיוך. כן היא פתיחה. לא היא סגירה.
בין הכן אל הלא יש אולי. יש נבדוק. יש ננסה.
לפני הלא יש אולי. יש נבדוק. יש בואי ננסה. כן. בטח. בואי ננסה. למה לא? בטח.
ואולי אם זה גדול, אז נעשה בהתחלה קטן.
ואולי אם זה מהר, אז נעשה בהתחלה לאט.
ואולי אם זה חזק, אז נעשה בהתחלה חלש.
אבל כן. בטח שכן.
ערן שחר