ניהול אלימות בבה"ס

• אהבת ילדים
  • היעד מס' 1 בבה"ס זה חיזוק תלמידים והארה שלהם
  • כל מה שכתוב פה הוא לא במקום אהבת תלמידים וניסיון מדהים להיטיב מצבם ולכבדם
    או להאיר חוזקותיהם. זה בנוסף.
• גם וגם
  • גם אהבה וחיזוק, וגם חיים נורמליים שפויים בבה"ס: ניתן באותו זמן להרעיף מחאות
    ענקיות על אופי מקסים של תלמידים, ובאותו הזמן לדרוש חיים נומליים ושפויים למורים
    ולתלמידים

"הפרעות קטנות"
אינסוף עונשים על תלבושת אחידה, הפרעה בכיתה של דיבור פעם בכמה זמן או איחור, זו לא הבעיה

הפרעות גדולות והפרעות התנהגות:

• הבעיה האמיתית היא הפרעות גדולות בכיתה ומתמשכות )פיצוץ שיעורים( + אלימות בכיתה /
  מחוץ לכיתה
• הפרעות גדולות בכיתה )זריקת חפצים, צעקות, בוקסים(, שמוגדרות "כהפרעות התנהגות" ולא
  כהפרעה כיתתית רגילה, שמתישות את המורים + הורגות את הסיכוי של 80% מהתלמידים
  ללמוד, אמורות לקבל טיפול מיידי, וחמור.
• אסור בשום מצב, להשלים, עם מצב קבוע שבו מורים נאבקים בכל שיעור עד איבוד עשתונות, כי
  10 תלמידים מתוך 30 , הורגים את השיעור .
• אסור לפחד
  מההגבלות הקיימות במשרד החינוך, או מתגובות הורים, או מתגובות אגף חינוך, או
  מהפיקוח. פחד, שמונע פעילות בנושאים האלה, מייצר החמרה עצומה באקלים הבית
  ספרי ושבר אמון עם ההורים והתלמידים האחרים.
• אחראי/ת האקלים הבית ספרי או אחראי מוגנות, במקרים רבים אינו מספיק. במידה והם
  מצוותים לבה"ס, עבודתם אמורה להיות אסרטיבית. רצינית, עם יעדים ברורים לפעולה ולא רק
  גוף הרתעה. האכיפה היא הקטע.
• טיפול נכון לדעתי בהפרעות התנהגות:
  1. דו"ח ותיעוד: על כל ילד שמתחיל לצעוד בכיוון הזה, צריכים שיהיה דו"ח ובו תיעוד
     יומי ושבועי של ההפרעות לסוגן.
  2. הערה לתיק האישי
  3. הזמנת הורים לבירור + התחייבות הדבר משתנה
  4. דרישה להדרכה הורית
  5. דרישה לטיפול תרופתי ופסיכיאטרי בעת הצורך (לא רק ריטלין)
  6. תיעוד ההמשך, שבמידה וזה לא משתנה, ההורים יופנו לוועדת השמה וחיפוש של
     מסגרת חלופית שמאשפרת טיפול פרטני בילד עם הפרעות התנהגות חמורות.
• במידה והדבר נמשך מעל פעמיים, יש להוציא נייר ולכל הגורמים בדבר (פיקוח, פסיכולוגית,
  יועצת, רווחה) בו דרישה בקשה למצוא לילד/תלמיד מסגרת לימודית חלופית, שיודעת להתמודד
  עם הפרעות התנהגות. יש חטיבות/תיכונים, שזו ההתמחות שלהם. לבה"ס רגיל, אין כלים
  להתמודד עם זה, וזה הורס את בה"ס.
• תמיד לידע את ההורים, על בסיס יומי, על כל יום/מקרה שיש בו אירועים כאלה, ולהתחייב,
  שהדבר לא יימשך. שהנושא ימוגר יטופל עד שיהיו בבה"ס חיים נורמליים שמאפשרים לימוד.
• טיפול נכון לדעתי באלימות
  • כל בוקס, בעיטה, סטירה, דחיפה = אלימות ברמה גבוהה מאוד והיא מסכנת חיים
  • יש ים של מקרים מוכחים, מצולמים, שבהם דחיפה רגילה מסתיימת במכה בראש (סכנת
    זעזוע מוח ומוות)
  • כל איום, מכל סוג שהוא באלימות – דינו פשע וסכנת חיים.
  • דין סטירה, יריקה, ובוקס – כדין של פשע. אין מצב עולם שבה"ס אמור להסכים עם
    דבר כזה.
  • צילום וידיאו: כל מבואות בה"ס והמסדרונות אמורים להיות מצולמים 24/7 . בעת אירוע,
    שולפים מיד וידיאו, ומתחקרים. צילום למען בטחון תושבים, הוא בכל עירייה כעת, וחייב
    להיכנס לבית הספר.
  • אלימות אמורה מיד לקבל טיפול, שלא רק בהשעייה. השעייה אינה עוזרת בכלום.
  • טיפול לא נכון באלימות, הוא שותפות לפשע של הצוות הניהולי, כי זה מאפשר
    הסלמה של אירועים, וסכנת חיים של התושבים (הילדים). אי התראה מספקת, על
    סכנת שלומם של הילדים, הוא אוזלת יד ניהולית, וחוסר תפקוד ניהולי.

אין שום סיבה בעולם. תחת שום הוראת משרד חינוך כלשהיא או הגבלה, לקבל אלימות בבה"ס. זה
היעד מס' 1 בכל יום, למגר אותה. וכל אלימות, בוקס, בעיטה, השפלה, חרם, אמורה לקבל טיפול
סופר מיידי וסופר קיצוני. ואז, יחזור השקט והשפיות לבית הספר .